1:1 דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם׃
1:2 שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו׃
1:3 כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
1:4 ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
1:5 בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם׃
1:6 ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה׃
1:7 וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו׃
1:8 על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃
1:9 כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם׃
1:10 בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי׃
1:11 עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו׃
1:12 כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃
1:13 רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל׃
1:14 לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל׃
1:15 עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל׃
1:16 קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃
2:1 הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃
2:2 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃
2:3 לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
2:4 ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃
2:5 לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃
2:6 אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות׃
2:7 האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃
2:8 ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃
2:9 נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃
2:10 קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃
2:11 לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃
2:12 אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃
2:13 עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃
3:1 ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃
3:2 שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃
3:3 ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃
3:4 אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃
3:5 כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה׃
3:6 לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃
3:7 ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים׃
3:8 ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו׃
3:9 שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו׃
3:10 בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃
3:11 ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׃
3:12 לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
4:1 והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃
4:2 והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃
4:3 ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃
4:4 וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃
4:5 כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד׃
4:6 ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃
4:7 ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃
4:8 ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם׃
4:9 עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃
4:10 חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃
4:11 ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃
4:12 והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
4:13 קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃
5:1 עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃
5:2 ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃
5:3 לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל׃
5:4 ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ׃
5:5 והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם׃
5:6 ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃
5:7 והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם׃
5:8 והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃
5:9 תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו׃
5:10 והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃
5:11 והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך׃
5:12 והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך׃
5:13 והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃
5:14 ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃
5:15 ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
6:1 שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃
6:2 שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃
6:3 עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃
6:4 כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים׃
6:5 עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃
6:6 במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃
6:7 הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃
6:8 הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃
6:9 קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃
6:10 עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃
6:11 האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃
6:12 אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃
6:13 וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃
6:14 אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
6:15 אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃
6:16 וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃
7:1 אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃
7:2 אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃
7:3 על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃
7:4 טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃
7:5 אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃
7:6 כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃
7:7 ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃
7:8 אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃
7:9 זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃
7:10 ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃
7:11 יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃
7:12 יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃
7:13 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
7:14 רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃
7:15 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃
7:16 יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃
7:17 ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃
7:18 מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃
7:19 ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃
7:20 תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃